שבו"ש יכול להתפס אצלנו כשבוע של שבירת שיגרה, הכרת מקומות חדשים וכד' והוא יכול להיות הרבה מעבר לזה.
כמה עצות לשבוע ישיבה (להלן שבו"ש), כיצד להפוך ממנו את המטרה שלשמה הוא נועד- למצוא את הישיבה המתאימה לי.
חז"ל למדונו שאין אדם לומד תורה אלה במקום שליבו חפץ – מכאן למדנו שאכן לא כל אדם בכל מקום יכול ללמוד תורה בצורה הטובה אלה הוא צריך לימצוא מקום שהלב שלו חפץ ללמוד- לכן הדבר שהכי חשוב לקחת כשהולכים לשבו"ש הוא-הלב שלנו. מעבר לסגנון של השיעורים באמונה ובגמרא, ולגודל של הספרים,אנחנו צריכים לבוא לישיבה עם לב פתוח ,לקבל את הסגנון והאופי המיוחד של הישיבה, ולהקשיב ללב – האם זה המקום שהוא חפץ ללמוד בו. לכן ממולץ לא לבוא לשבו"ש עם קבוצה גדולה, אפשר לבוא לבד,מקסימום חבר או שניים. לאו דווקא החברים הכי טובים שאיתם אני נמצא כל הזמן,אלא אדרבה מישהו שאניפחות מכיר-אולי אני אכיר אותו עכשיו באור שונה, אולי אני אכיר את עצמי עכשיו באור שונה ממה שהכרתי. בדרך כלל קבוצה גדולה נשארת בתוך עצמה בשבו"ש,זה נחמד וכיף- אבל בשביל זה יש טיול שנתי – לא שבו"ש.