כאמור, כותב כף החיים על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רמח', סעיף מה', כי – 'צפת יש לה יתרון על כל שאר ערי ישראל … אבל ירושלים גדולה במעלה מצפת'. כלומר, ששתי הערים הללו, הנן שתי הערים הקדושות ביותר בארץ ישראל. אך על אף קדושתה העצומה של צפת ירושלים עדיין קדושה ממנה, ומסמלת היא את שיא הקדושה של ארץ ישראל.
והנה מצינו, כי קיים קשר מספרי פלאי בין שתי הערים הללו, היות שהעיר 'צפת' מניינה '570' והעיר 'ירושלים' מניינה '596', ונמצא שבדיוק מפריד ביניהן המספר '26', שהוא השם יהו'ה כידוע. ונראה לומר כי נרמז בכך, שצפת הנה מעין 'שער רוחני', שבזכותו ניתן לעלות אל קדושתה של ירושלים, וכאשר האדם עולה מקדושתה של צפת, עוד כמניין השם יהו'ה, אזי הוא יכול לזכות לשיא הקדושה של ארץ ישראל, הנמצא בירושלים.
והנה ידוע, כי ירושלים מסמלת את מהות היראה. כמובא במדרש בראשית רבה, פרשת וירא פרשה נו', סימן י', שם מובא מקור שמה של ירושלים, דכתיב – 'אברהם קראאותו 'יראה' … ושֵם (בן נח) קראאותו 'שָׁלֵם' … אמר הקב"ה … הריני קורא אותו בדרך שקראו אותו שניהם 'יראה שלם' – 'ירושלים'. *המילה 'יראה' אותיות 'ראיה', לרמז, כי היראה הנה בבחינת 'ראיה רוחנית' של האדם, אשר מכיר בקיומו של הבורא בבריאה ולכן הוא ירא אותו.
ולפיכך מובן, כי צפת הנה בבחינת 'חכמה', וירושלים הנה בבחינת 'יראה'. ולכן, כאשר האדם זוכה לעלות אל מעל החכמה, אזי הוא זוכה להגיע אל עיקר מהות החכמה, שהיא היראה והראיה הרוחנית. כמובא בדברי דוד המלך, בספר תהלים, פרק קיא', פסוק י', דכתיב – "רֵאשִׁית חָכְמָהיִרְאַת יְהוָה". כלומר, שראשית ותחילת מהות החכמה, הנה רק כאשר היא מביאה ליראה אך אם אין היא מביאה ליראה, אזי אין היא מבטאת את עיקר מהות החכמה כלל. *וזה בחינת האויר של צפת, המלבה את אש היראה של ירושלים.
מהות זו של החיבור בין צפת וירושלים, נרמזת באחת התפילות העיקריות שעם ישראל מתפלל בכל יום על קיבוץ הגלויות והגאולה, כחלק מתפילת העמידה. ושם אנו מתפללים – 'תקע בשופר גדול לחרותינו … ברוך אתה ה', מקבץ נדחי עמו ישראל'.
והנה נמצא כי המילה 'תקע' בגמטריה 'צפת', וכן בגימטריה 'שער', ואילו המילה 'שופר' הנה בגימטריה 'ירושלם'. ומכאן, שצירוף המילים 'תקע בשופר', הנו כמניין הצירוף 'צפת בירושלם'. לרמז, כי החכמה של 'צפת', הנה בבחינת 'שער', שמחבר את האדם לשלמות היראה של 'ירושלים'. כאשר חיבור זה, של שתי הערים הקדושות הללו, הנו בבחינת 'תקיעת שופר' רוחנית המסמלת את קיבוץ עם ישראל אל מהותו. *המילה 'ירושלים' מופיעה בתנ"ך כשהיא נכתבת 'ירושלם' (ללא י') 652 פעמים מתוך 657.
