למעשה, פשט התורה והשפה העברית, הנם היסוד הרוחני אשר עליו נתמכת ועומדת חכמת הסוד והם מחוברים כגוף אחד ממש. וזאת על פי מה שידוע ומובא בכתבי האר"י, שער רוח הקדש, עמוד קח', דכתיב – 'כי ד' מיני דרכי פירושים יש לתורה, וסימנם 'פרדס' : פשט, רמז, דרש, סוד'. כלומר שהתורה כולה נקראת פרד"ס, מילה אשר ראשי התיבות שלה הנם – 'פשט, רמז, דרש, סוד' המסמלים את ארבע הרבדים העיקריים הטמונים בתורה, אשר רובד הסוד הנו חלק בלתי נפרד מהם והוא למעשה הרובד האחרון והעמוק ביותר מביניהם. *מעניין שהמילה 'פרדייס' באנגלית, הנשמעת בצורה כמעט זהה למילה 'פרדס' בעברית, משמעותה 'גן עדן'.
עשר הספירות
ובכן, על פי חכמת הקבלה, 'אור אינסוף' הצטמצם עשרה צמצומים בזה אחר זה, אשר בסופו של דבר הביאו להיווצרות העולם הגשמי בו אנו חיים. ולכן, המילה 'עולם' נובעת מהשורש 'עלם' לרמז על הצמצום וההעלמה של אור הבורא בבריאה, עד היותו נסתר מן העין, וטבוע בטבע.
'עשרה צמצומים' אלו נקראים בשם 'עשר הספירות', לרמז על היותם עשרה שלבים של נתינת גבול לאור. כלומר, שהמילה 'ספירה' נובעת מהשורש 'ספר', אשר משמעותה 'גבול'. בדומה לפעולת האדם הנקרא 'ספר', אשר עבודתו הנה 'לספר' את שיערו של אדם, ובכך יוצר הוא גבול חדש לשיער.
וכן מצינו במסכת בבא בתרא, דף ז', עמוד ב', כי ערים הנמצאות בגבול הארץ, נקראות 'ערי ספר' דכתיב – 'לא כל העיירות ראויות לחומה, אלא עיר הסמוכה לספר'. ופרש רבי עובדיה מברטנורא על המילה 'ספר' – 'עיר המבדלת בין ארץ ישראל לארץ העמים'. דהיינו, שהמילה 'ספר', משמעותה אזור הגבול של ארץ ישראל, התוחם ומפריד אותה מיתר העמים. ומכאן, שכל ספירה מסמלת למעשה גבול נוסף המצמצם את האור. *ולכן המילה המסמלת את התחום והכמות של כל עניין נקראת – 'מספר'.
עשר הספירות נקראות : 'כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות'. כל ספירה מאותן עשר הספירות, מסמלת למעשה אחת מעשר המהויות הרוחניות העיקריות בבריאה אשר נוצרו מהצטמצמות האור כנ"ל.
