והנה ראוי עוד להתבונן בעומק נוסף, המתבטא בעיר צפת, ובקשר שלה ליסוד האויר. אמרו חז"ל במסכת בבא בתרא, דף קנח', עמוד ב', כי – 'אוירא דארץ ישראל מחכים'. כלומר, שיש כוח ייחודי באויר של ארץ ישראל דייקא, להחכים את האדם. והנה נראה לומר, כי לא מדובר בחכמות העולם הרגילות, אלא מדובר דייקא בחכמה רוחנית, שבזכותה יכול האדם לזכות להארה רוחנית.
מהות זו נרמזת בדברי חז"ל, במסכת כתובות, דף קי', עמוד ב', שאמרו כי – 'לעולם ידור אדם בארץ ישראל … שכל הדר בארץ ישראל, דומה כמי שיש לו אלוה. וכל הדר בחוצה לארץ, דומה כמי שאין לו אלוה … וכאילו עובד עבודת כוכבים, שנאמר : "לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן – לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים" (ויקרא, כה', לח')'. כלומר, שעיקר נתינת ארץ כנען לעם ישראל, הייתה כדי שהבורא יוכל להאיר להם את אור אלקותו. ומכאן, שיש לארץ ישראל כוח רוחני מיוחד, ולכן כל הדר בה היא מחכימה אותו בחכמה רוחנית.
והנה כבר התבאר רבות בספר 'סודות השפה העברית', כי האות 'יוד' הנה האות הקטנה ביותר בלשון הקודש, ולכן הנה גם הרוחנית ביותר. שהרי הקלף שעליו נכתבות האותיות בספר התורה מסמל את 'אור אינסוף' שהיה בטרם הבריאה, וצמצום 'לובן הקלף' על ידי האותיות, מסמל את צמצום האור. ולכן האות 'יוד', שהיא הקטנה שבאותיות, מסמלת את הצמצום הקטן ביותר של האור, ולכן הנה האות שיוצרת הכי פחות חשכה והסתרה, ומכאן שהיא הרוחנית ביותר מכולן.
והנה נמצא, כי כאשר מוסיפים למילה 'נשמה' את האות 'יוד' הרוחנית, מקבלים את המילה 'נשימה' וכאשר מוסיפים למילה 'אור' את האות 'יוד', מקבלים את המילה 'אויר'. לרמז כי 'אויר הנשימה' הנו בבחינת 'אור הנשמה', ויש רק הבדל רוחני קטן מאוד ביניהם, שהוא ההבדל המתבטא באות 'יוד'. *וכן ניתן לראות, שכאשר האדם בוחר ללכת בעצת היצר הטוב, אותו מסמלת הנשמה, אזי אור הנשמה מאיר בלבו, וזוכה הוא על ידי כך לנחת רוח, ומתרחבת נשימתו.
ולפיכך נראה לומר, כי לפי שהאויר של ארץ ישראל מחכים, והעיר צפת מסמלת את יסוד האויר של ארץ ישראל, לכן צפת הנה למעשה המקום המחכים ביותר בעולם. וכל זאת, בכל הנוגע לחכמה הנובעת מכוח 'אויר הנשימה', שהיא חכמת הרוח של 'אור הנשמה'. ואכן ניתן לראות, כי בעיקר בעיר צפת וסביבתה, התפתחה כאמור תורת פנימיות התורה, יותר מכל מקום אחר בעולם אשר הנה החכמה הרוחנית ביותר בתורה.
ועוד ידוע, כי האותיות הרחוקות ביותר, מהאחדות הרוחנית אותה מסמלת האות א', הנן האותיות הסופיות 'ךםןףץ', היוצרות את המילה 'כמנפץ', ומסמלות את מהות הניפוץ, שהוא הפך האחדות הנ"ל. כאשר השורש העיקרי במילה זו, הנו השורש 'נפץ', אשר האות נ' שבו, שייכת לאותיות 'האמנתיו', ולכן האותיות 'פץ', אשר הנן גם האותיות הרחוקות ביותר מהאות א', הנן היסוד העיקרי המסמל את מהות הניפוץ.
והנה מובן, כי הפך היסוד 'פץ', הנו היסוד 'צף', המסמל את מהות הציפה והרוממות הרוחנית המסמלת את ההכרה באחדות אור הבורא, שהיא הפך מהות הירידה הרוחנית אל הפירוד והניפוץ הנרמזת ביסוד 'פץ'.
ונמצא, כי שמה של העיר 'צפת', נובע מהיסוד 'צף' המסמל את הגבהות הרוחנית הטמונה בה מהיותה העיקר בעלת האויר הזך ביותר בארץ ישראל, ואשר ממנה יצאה לעולם רוב תורת הסוד אשר עיקר מהותה, הוא גילוי סוד 'אחדות אור הבורא'.
